#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זר שאכל שזפים של תרומה והקיאן, ובא אחר ואכלן, מה דינו ומדוע?	הראשון משלם קרן וחומש, והשני משלם דמי עצים לראשון בלבד.</p><p dir='rtl'>דהבולע חייב דאף זו אכילה. ואחר שנתחייב בדמיהם קנאם, ומ&quot;מ אינם ראויים אחר ההקאה אלא להסקה.	<br/>יומא דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה טעם האוכל ושותה אין מצטרפים וכמאן? (2)	לרב חסדא הוי כר' יהושע דכל שאין שיעורו שווה אין מצטרף.</p><p dir='rtl'>לרב נחמן ככו&quot;ע, דקים להו לרבנן דבצירוף שניהם לא מייתבא דעתיה.	<br/>יומא דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אכל ושתה בהעלם אחד?</p><p dir='rtl'>ואכל ועשה מלאכה בהעלם אחד?</p><p dir='rtl'>ואכל אוכלין שאינם ראויים לאכילה או משקים שאינם ראויים לשתייה?	אכל ושתה חייב אחד.</p><p dir='rtl'>אכל ועשה מלאכה חייב שתים.</p><p dir='rtl'>באינם ראויים פטור.	<br/>יומא דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ריש לקיש פירש דהטעם דלא נכתבה אזהרה בעינוי, משום דלא אפשר.</p><p dir='rtl'>מ&quot;ט לא כתיב לא תאכל?</p><p dir='rtl'>או השמר פן לא תעונה?</p><p dir='rtl'>או השמר במצוות עינוי?</p><p dir='rtl'>ומה הקשה רב אשי למסקנא?	אכילה בכזית.</p><p dir='rtl'>א&quot;כ הוו ב' לאווין, דהשמר דלאו נמי לאו.</p><p dir='rtl'>והשמר דעשה אינו לאו אלא עשה.</p><p dir='rtl'>והקשה רב אשי דנימא אל תסור מן העינוי.	<br/>יומא דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן למדו את תוספת יוה""כ ושבתות ויו""ט?<p></p><p dir=""rtl"">ומ""ט תנא דעצם עצם לא צריך ילפותא לכך?</p><p dir=""rtl"">ומאי עביד בהאי קרא?</p>"	בתשיעי בערב, וביציאתו מדכתיב מערב עד ערב, תשבתו לשבתות, שבתכם לימים טובים.</p><p dir='rtl'>ולתנא דעצם עצם לא צריך קרא, דאיהו ממעט עונש על התוספת מקרא, מכלל דאיכא איסורא.</p><p dir='rtl'>ולדידיה ילפינן דהאוכל בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי.	<br/>יומא דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנ&quot;ל דאין חיוב כרת על מלאכה או עינוי של תוספת יוה&quot;כ?</p><p dir='rtl'>ואיזו חומרא הוזכרה בעינוי על מלאכה, ובמלאכה על עינוי, דא&quot;כ ליכא למילף חיוב מהדדי?	דכתיב בעצם היום הזה.</p><p dir='rtl'>מלאכה חמורה שנאסרה בשבתות וימים טובים.</p><p dir='rtl'>עינוי חמור שלא הותר מכללו כמלאכה לאוכל נפש.	<br/>יומא דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבא פטר את הכוסס פלפלין וזנגוויל ביוה&quot;כ.</p><p dir='rtl'>והא ר&quot;מ אמר דפלפלין חייבים בערלה?</p><p dir='rtl'>ואמרינן דהימלתא דאתיא מבי הנדוואי שריא ומברכים עליה בורא פרי האדמה?	רטוב ראוי למאכל, יבש לא.	<br/>יומא דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונטעתם כל עץ מאכל. הא ממה שמוזכר פריו ידעינן שהוא עץ מאכל?	קמ&quot;ל שהעץ גופיה שווה בטעמו לפרי, והיינו פלפלין שטעם עצו ופריו שווה. וקמ&quot;ל קרא שהם חייבים בערלה.	<br/>יומא דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין האוכל עלי קנים והאוכל לולבי גפנים?</p><p dir='rtl'>ואלו הם לולבי גפנים? (2)	עלי קנים פטור, לולבי גפנים חייב.</p><p dir='rtl'>ומח' אי היינו שלבלבו מר&quot;ה עד יוה&quot;כ, או כל ל' יום.</p><p dir='rtl'>ותניא שלבלבו מר&quot;ה.	<br/>יומא דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם השותה חומץ ביוה&quot;כ חייב?</p><p dir='rtl'>ומה דעת תנא דמתני'?</p><p dir='rtl'>ומה טעם הקפיד רב גידל בר מנשה על בני עירו ששתו חומץ?	"מח' רבי ורבנן. ומתני' דציר או מורייס פטור, משמע דחומץ חייב.<p></p><p dir=""rtl"">ואע""ג דרב גידל דרש דאין הלכה כרבי דחומץ משיב את הנפש, מ""מ הקפיד.</p><p dir=""rtl"">דהוא פטר בדיעבד ולא התיר. ורק בעיניה ולא ע""י מזיגה. ורק מעט ולא הרבה.</p>"	<br/>יומא דף פא		
